תרומת ביצית

בניגוד לתאי זרע זכריים שמתחדשים באופן קבוע, אשה נולדת עם כמות ביציות מסוימת והגוף אינו עוסק יותר בייצור שלהן. עם השנים ומסיבות שונות, נוצרת פגיעה בכמות ובאיכות הביציות והסיכוי להיכנס להריון פוחת באופן משמעותי.

במקרים אלו, תרומת ביצית יכולה להיות הדרך היחידה של אותן נשים להיכנס להריון וללדת תינוק.

איתור תורמת ותהליך תרומת הביצית

השלב הראשון הוא לאתר תורמת. בישראל יש הגבלות על תרומת ביצית ולכן יש מקרים רבים בהם פונים לתורמת ממדינה אחרת. התורמת צריכה להיות בריאה ובמקרים רבים היא גם עוברת בדיקות גנטיות ובדיקות כלליות לפני תחילת התהליך.

בישראל קיימות מגבלות לא פשוטות על תרומת ביציות מה שמביא נשים רבות לחפש תורמות ממדינות אחרות.

כיצד מבוצעת תרומת ביצית?

התורמת עוברת הכנה לשאיבת ביציות באמצעות פרוטוקול להשראת ביוץ, הכוללת תרופות, זריקות ומעקב רפואי עד ליום השאיבה. את שאיבת הביציות מבצעים בהרדמה כללית בבית חולים, באמצעות מחט השואבת את הביציות ישירות מהשחלה, אשר מופרות עם זרע בן זוגה של הנתרמת, או עם תרומת זרע. לאחר מכן מוחזרת הביצית לרחם הנתרמת בפעולה קצרה.

מכיוון שמדובר בהליך רפואי המצריך לקיחת תרופות והרדמה, קיים סיכון מסוים עבור התורמת ולכן יש מחלוקת לגבי האתיות של התהליך. ולכן חשוב לבצע את תרומת הביצית בעזרת רופא בכיר המומחה ברפואת פריון, מיומן ובעל ניסיון. לאחר השאיבה מסתיים חלקה של התורמת בתהליך.

אחוזי הצלחה

מבחינת אחוזי ההצלחה של טיפולי פריון מסוג תרומת ביצית, יש לקחת בחשבון מספר גורמים: איכות הביצית עצמה, שלב ההחזרה, גיל הנתרמת ומספר העוברים המוחזר לרחם, אם כי כיום רופאי פוריות מעדיפים להחזיר עובר אחד בלבד או מקסימום שניים, כדי להימנע ממצבים של הריון מרובה עוברים הנחשב לסיכון גבוה.

סיכונים

הסיכון הממשי בתהליך תרומת הביצית קיים בעיקר לתורמת, מעצם העובדה שמדובר בהליך המצריך שימוש נרחב בתרופות והורמונים, המכניס את התורמת לשגרה של טיפול ומעקב רפואי צמוד. בנוסף, תהליך נטילת הביצית נעשה בהרדמה מלאה ועל כן יש חשיבות גדולה לביצוע ההליך אצל מומחה פריון מנוסה.