מעורבות רחמית בפוריות תלויה במיקום הממצא ובפגיעתו בחלל הרחם. פוליפים תוך-רחמיים שרירנים תת-ריריים (סיווג FIGO 0-2) מעוותים את הרירית ומחייבים הסרה. מחיצה רחמית מעלה סיכון להפלות חוזרות ולסיבוכים מיילדותיים, והסרתה נשקלת פרטנית.
כדי שהריון ייקלט ויתפתח באופן תקין, נדרש מפגש אופטימלי בין עובר איכותי לבין סביבה תוך-רחמית תקינה. חלל הרחם מצופה ברקמת הרירית (Endometrium), המשמשת כ"מצע הזנה" ראשוני לעובר.
ממצאים מבניים – בין אם מולדים (כמו מחיצה) ובין אם נרכשים (כמו פוליפים ושרירנים) – עלולים לפגוע בפוריות בשלושה מנגנונים מרכזיים:
פוליפ הוא צמיחה עודפת שפירה של רקמת הרירית הבולטת לתוך חלל הרחם.
שרירן הוא הגידול השפיר השכיח ביותר ברחם, המורכב מרקמת שריר. ההשפעה של שרירן על הפוריות אינה נקבעת לפי גודלו בלבד, אלא בעיקר לפי מיקומו ביחס לחלל הרחם (סיווג FIGO):
[FIGO 0-2: תת-רירי (Submucosal)] ← בולט לתוך החלל ← חובה להסיר (פוגע בהשרשה)
[FIGO 3-4: תוך-שרירי (Intramural)] ← בדופן השריר ← הסרה רק בנפח גדול / עיוות החלל
[FIGO 5-7: תת-נסיובתי (Subserosal)] ← פונה לאגן ← לרוב אינו פוגע בפוריות
מחיצה רחמית היא המום הרחמי המולד השכיח ביותר (מופיע בכ-2% מהנשים). היא נוצרת עקב אי-ספיגה מלאה של המחיצה שבין שני צינורות מילר במהלך ההתפתחות העוברים. המחיצה מורכבת בעיקרה מרקמה סיבית (פיברוטית) דלת כלי דם.
ההשפעה הקלינית: מכיוון שהמחיצה דלת כלי דם, עובר שמשתקע עליה אינו מקבל אספקת דם מספקת. לפיכך, מחיצה רחמית קשורה באופן מובהק להפלות חוזרות בשליש הראשון, לידות מוקדמות ומצגים עובריים לא תקינים.
עמדת ההנחיות הבינלאומיות (ASRM 2024 / ESHRE):
בהפלות חוזרות או סיבוכי הריון בעבר – קיים קונסנזוס רחב לגבי חשיבות כריתת המחיצה (Septum Resection / Incision) באמצעות היסטרוסקופיה ניתוחית לשיפור התוצאות המיילדותיות.
באי-פוריות ראשונית (ללא הפלות בעבר) – ההנחיות המעודכנות של ה-ASRM ממליצות על קבלת החלטה משותפת (Shared Decision-Making), תוך שקילת גיל האישה, מורכבות המחיצה וכישלונות טיפול קודמים.
חוסר דיוק באבחון עלול להוביל לטעויות קשות (למשל: ניסיון לכרות "מחיצה" שבפועל היא רחם דו-קרני, מום שאינו מיועד לניתוח היסטרוסקופי!).
[אולטרסאונד 3D וגינלי] ← הדגמת מתאר הרחם החיצוני + מבנה החלל (הבחנה בין מחיצה לרחם דו-קרני)
↓
[הידרוסונוגרפיה / SIS] ← הזרקת נוזל לחלל להבלטת פוליפים ושרירנים קטנים
↓
[היסטרוסקופיה אבחנתית] ← הסתכלות ישירה בסיב אופטי (Gold Standard) להערכה סופית| פרמטר | פוליפ תוך-רחמי | שרירן תת-רירתי (FIGO 0-2) | מחיצה רחמית |
| מקור הממצא | שגשוג רירית הרחם | גידול שפיר משריר הרחם | מום מבני מולד |
| השפעה עיקרית | פגיעה בהשרשה, דימום | פגיעה בהשרשה, דימום מוגבר | הפלות חוזרות, לידות מוקדמות |
| בדיקת אבחון מומלצת | הידרוסונוגרפיה / היסטרוסקופיה | אולטרסאונד / היסטרוסקופיה | אולטרסאונד 3D / היסטרוסקופיה |
| שיטת הטיפול | כריתה היסטרוסקופית | כריתה היסטרוסקופית | הטריית/חיתוך מחיצה בהיסטרוסקופיה |
| חזרה לטיפולים | מחזור אחד לאחר הפעולה | 1–2 מחזורים (בהתאם לעומק) | 1–2 מחזורים לאחר החלמת הרירית |
סיכון להידבקויות (Asherman's Syndrome): כל התערבות כירורגית בחלל הרחם – כולל הסרת פוליפ, שרירן או מחיצה – עלולה להותיר צלקת או הידבקויות של דפנות הרחם. כדי למנוע זאת, מנתחים מנוסים משתמשים בטכניקות אנרגיה קרה (סכין זעירה/מספריים) או בפרחי ג'ל חומצה היאלורונית למניעת הידבקויות.
הסרת מחיצה יתרה: חיתוך אגרסיבי מדי של מחיצה באזור קרקעית הרחם (Fundus) עלול לנקוב את השריר או לפגוע ברירית הבריאה. המטרה הניתוחית היא יצירת חלל אחיד תוך שמירה על עובי שריר תקין בקרקעית.
טיפול אסטרוגני משלים: לאחר הסרת מחיצה רחבה או שרירן גדול, מקובל לתת טיפול באסטרוגן לתקופה קצרה כדי להחיש את שגשוג הרירית ולכסות את האזור המנותח בטרם נוצרת צלקת.
לא. נשים רבות עם מחיצה ברחם הרות ויולדות ללא קושי. השפעת המחיצה באה לידי ביטוי בעיקר בעלייה בסיכון להפלות בשליש הראשון ולסיבוכים בשליש השני והשלישי (כגון מנח עכוז או לידה מוקדמת).
כן. גם פוליפ זעיר של 5–8 מ"מ הממוקם בחלל הרחם עלול לייצר תגובה דלקתית מקומית ולפגוע בסיכויי ההשרשה של עובר יקר. כריתת פוליפ בהיסטרוסקופיה היא פעולה בטוחה שמעלה את שיעורי ההריונות.
שרירנים הממוקמים לחלוטין בתוך השריר (Intramural) או פונים כלפי חלל הבטן (Subserosal), שאינם מעוותים את חלל הרחם וגודלם קטן מ-4–5 ס"מ, בדרך כלל אינם דורשים הסרה ניתוחית.
אולטרסאונד תלת-ממדי (3D TVUS) בשילוב היסטרוסקופיה אבחנתית. האולטרסאונד התלת-ממדי מאפשר לבחון את המתאר החיצוני של קרקעית הרחם (שנשאר ישר במחיצה אך שקוע ברחם דו-קרני) ובכך למנוע אבחנה שגויה.
במרבית המקרים, לאחר כריתת פוליפ או מחיצה קטנה, מומלץ להמתין לקבלת וסת אחת עד שתיים (כ-4–6 שבועות) כדי לאפשר לרירית הרחם להתחדש במלואה לפני החזרת עוברים.
הסיכונים נדירים אך כוללים דימום, זיהום תוך-רחמי, נקב בדופן הרחם (Perforation) או יצירת הידבקויות תוך-רחמיות. בחירה במנתח מיומן בגינקולוגיה-פוריות מפחיתה סיכונים אלו למינימום.
פוליפים קטנים מאוד (מתחת ל-5 מ"מ) עשויים לעיתים לנשור יחד עם הדימום הוסתי. עם זאת, פוליפים קבועים המזוהים בבירור בבדיקה, אינם נעלמים בדרך כלל ויש לכרות אותם.
לעיתים קרובות מותאם טיפול באסטרוגן (כגון אסטרופם/פרוגינובה) למשך מספר שבועות לאחר הניתוח, כדי לעודד את צמיחת רירית הרחם ולמנוע הידבקות של הדפנות.
הבהרה רפואית-קלינית: המידע המופיע במאמר זה מיועד להרחבת הידע הכללי וההשכלה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה, או תחליף להתייעצות ישירה עם רופא/ה נשים מומחה/ית לפריון או רופא/ה מטפל/ת. כל החלטה טיפולית או רפואית חייבת להתקבל על בסיס בדיקה קלינית אישית והערכה רפואית פרטנית.