טיפולי פוריות

חשוב לציין, כי לפני שמתחילים את טיפולי פוריות, על האישה לעבור הערכה כוללנית שבמסגרתה נבדק התפקוד השחלתי שלה, כולל פרופיל הורמונלי, בעזרתו ניתן להעריך את הרזרבה השחלתית שלה, ובדיקת אולטרה-סאונד של השחלות הנותנת מדד נוסף לתפקוד השחלתי.

כמו כן, תעבור האישה בדיקות דם למיניהן, לבחינת סוג הדם, נוגדנים, תפקודי קרישה, פרופיל הורמונלי ועוד.

במקביל, הגבר עובר אף הוא סדרת בדיקות וביניהן בדיקות דם ובדיקת זרע.

מטרתם של טיפולי פוריות הוא לשפר ולייעל במידת היכולת את התהליך הטבעי, כאשר הוא אינו מתפקד כיאות, או להוות לו כחלופה, באמצעות טיפולי הפריה מלאכותית.

טיפול הפרייה מלאכותית מכיל עקרונית 5 שלבים:

1. גירוי שחלות, לטובת ביוץ יתר וייצור מוגבר של זקיקים.

2. מניעת ביוץ מוקדם שאינו מבוקר, במסגרת דיכוי הורמונאלי.

3. שאיבת הביציות מן האישה.

4. ביצוע הליך ההפריה במעבדה.

5. החזרת העוברים לרחם האישה.

מהם טיפולי הפוריות הנפוצים?

טיפולי הפוריות מיועדים לזוגות או יחידים הסובלים מבעיות פריון ואינם יכולים להביא ילדים עקב בעיות ביוץ, בעיות באיברי הרבייה, בעיות זרע, או כתוצאה מבעיה בלתי מוסברת.

• השראת ביוץ – טיפול הורמונלי תרופתי (בכדורים) המגביר את ביוץ האישה.
• זריקות הורמונאליות.
• הזרעה תוך רחמית.
• טיפולי הפריית מבחנה (הפריה חוץ גופית – IVF).
•  

מהי השיטה הנפוצה של טיפולי פוריות?

שיטה נפוצה של טיפולי פוריות היא הפריית המבחנה, אשר מתחילה בטיפול הורמונלי לגירוי השחלות. בהמשך נעשית שאיבת ביציות תחת הרדמה כללית, והפרייתן במעבדה עם הזרע של בן הזוג. כעבור 2-3 ימים הביציות המופרות מושתלות ברחם האישה.

פעולה זו אינה כרוכה בהרדמה, ודומה באופייה לפעולה של ההזרעה. במידה ומתברר שהרזרבה השחלתית של האישה אינה מאפשרת השגת הריון עם ביציות משלה, עומדת בפניה האפשרות של הריון מתרומת ביצית, הנשאבת מרחמה של אישה צעירה יותר.

פריון האישה והגבר

כשמדברים על פריון האישה יש מספר פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון: שיא הפריון מתרחש סביב גיל ה-20 ויורד בהדרגה החל משנות ה – 30 לחיי האישה. 

החל מגיל מגיל 35 יורדת רמת הפוריות באופן דרמטי והחל מגיל 40 הסיכוי להיכנס להריון באופן טבעי באמצעות יחסי מין כבר יורדים לאחוזים בודדים –  זאת הסיבה שהחל מגיל 35 יותר ויותר נשים נזקקות לבצע טיפולי פוריות.

סיכוייה של אישה בגיל 44 – 43 להביא ילד לעולם ללא טיפולי פוריות נעים סביב 2-3 אחוזים בלבד. זו גם הסיבה לכך שקופות החולים אינן מאפשרות לנשים לעבור טיפולי פריון אחרי גיל 45  וטיפולים בין גיל 44-45 דורשים בדרך כלל אישור מיוחד.

בנוסף לכך שבגיל 40 הסיכויים להריון תקין נמוכים מאד עקב רמת הפריון נמוכה, נשים שמצליחות להיכנס להריון (גם באמצעות טיפולים) חייבות לשמור עליו, עקב שכיחות ההפלות וההריונות הלא תקינים בגיל הזה.

שליש ממקרי האי פריון המוכרים לרפואה מקורם בבעיה הנמצאת אצל הגבר. הסיבות לאי פריון גברי הן רבות ומגוונות: איכות זרע נמוכה ללא קשר לגיל, אשך טמיר ופגיעה ביכולת לייצר זרע, מחלת עבר כדוגמת חזרת, וריקוצלה – דליות בכלי הדם באשכים, חבלה באשכים, זיהומים שונים במערכת הרבייה, חסימה בצינורות המובילים את הזרע מהאשכים ועוד ועוד…