הפריה חוץ גופית (IVF)

השלבים בטיפול הפריה חוץ גופית

שלב ראשון בהפרייה

בשלב זה גורמים לייצור מוגבר של זקיקים ובתוכם ביציות, וזאת על מנת להגיע למספר גבוה של ביציות בשלות. לצורך כך גורמים לגירוי השחלות – בדרך כלל על ידי תרופות המותאמות לכל אשה באופן אישי – על מנת שהן תייצרנה כמות גבוהה של זקיקים אשר בתוכם תבשלנה ביציות, מעבר לכמות השגרתית.

תרופות אלה תגברנה את ייצור הזקיקים ובתוכם הביציות מעבר לתהליך ביוץ רגיל שאז תשתחרר בדרך כלל רק ביצית אחת, בכך שונה תהליך הפריה חוץ גופית מתהליך התעברות רגילה.

תרופות אלה כוללות: תרופות על בסיס הורמון LH ו- FSH, אשר הם מגרים את השחלות לייצר זקיקים בכמות מוגברת. אלו ניתנות בצורת הזרקה עצמית על ידי האישה עצמה.

לקראת המשך תהליך ההפרייה החוץ גופית ניתנת תרופה על בסיס גונדוטרופין כוריוני אנושי (הורמון HCG), אשר תפקידה לעזור בהבשלה של הביציות לקראת השאיבה שעומדת להתבצע.

במהלך תהליך הפריה חוץ גופית, עלול להתרחש מצב בו הביצית תשתחרר בטרם העת, לפני שהגיע זמן הבשלתה המלאה, וכשעדיין לא בוצעה השאיבה. מצב כזה עלול לגרום לאובדן כל התהליך, ואי יכולת להשתמש בביציות לצורך תהליך הפריה חוץ גופית. כדי למנוע מצב זה, ניתנות לאשה תרופות נוספות המעכבות את הביוץ המוקדם, כך מבטיחים שהביציות עדיין לא משתחררות וממתינות לשאיבה במקומן.

שלב שני בהפרייה

בשלב השני, כאשר הביציות מוכנות, שואבים אותן מן הגוף. הפעולה נעשית בהרדמה מלאה, ובשאיבה דרך הנרתיק כך שאין צלקת בעקבותיה. אחרי השאיבה מפגישים בין תאי הזרע של בן הזוג לביציות שנשאבו וממתינים להתפתחות תקינה של העוברים בתנאי מעבדה. לאחר מעקב מוחזרת הביצית המופרת (קרי העובר) אל רחם האישה בתקווה שהוא ייקלט בהצלחה ויתפתח להריון תקין.

תהליך הפריה חוץ גופית הוא ארוך ומורכב, אך טומן בחובו סיכויים טובים להצלחה מרבית!