הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization – IVF) ידועה גם בשמות: "הפריה מלאכותית" ו"הפריית מבחנה היא מטיפולי הפריון השכיחים ביותר כיום, ומבוצעת בהצלחה רבה בישראל מתחילת שנות ה-80.
החל משנת 2014 אנו רואים עליה משמעותית בטיפולי הפריית מבחנה ובמספר התינוקות הנולדים בתהליכי ההפריה המלאכותית.
מדובר בנתונים מרשימים המחמיאים מאוד לרפואת הפריון הישראלית הגדלה, מתפתחת ומהווה דוגמא ומופת לעולם הרפואה.
כיצד מתבצעת הפריה חוץ גופית?
הפריה חוץ גופית נוצרת בתנאי מעבדה כאשר יש מפגש בין הביצית לזרעון וזאת כחלופה לתנאי המפגש הטבעיים דרך החצוצרה בגוף האישה. במסגרת טיפול הפוריות נשאבות ביציות מגוף האישה, אשר מתאחדות עם תאי הזרע בתנאי מעבדה ומתבצעת הפריה. עם סיום התהליך, מוחדרת הביצית המופרית חזרה אל רחם האישה, וניתן טיפול הורמונאלי תומך להמשך התהליך.
טיפול הפריה חוץ גופית (IVF) נוצר במקור על מנת לסייע לנשים אשר סבלו מבעיות בחצוצרות (חצוצרות חסרות או חסומות), אך בשנים האחרונות, הטיפול בא לפתור מגוון רחב יותר של בעיות פוריות הנובעות משילוב של מספר הפרעות בקרב בני הזוג, מבעיות זרע קשות, בעיות רחמיות, הפרעות ביוץ, בעיות הורמונליות ועוד. כאשר אין הצלחה בניסיונות להרות באופן טבעי, פונים הזוגות לבקש עזרה רפואית. בחלק ניכר מהמקרים לא מצוי בידי הרפואה המודרנית פתרון להרות, מלבד תהליך הפריה חוץ גופית.
הדברים שאתם צריכים לדעת בנושא טיפולי הפריה חוץ גופית.
השלבים בטיפול הפריה חוץ גופית
שלב ראשון בהפרייה
בשלב זה גורמים לייצור מוגבר של זקיקים ובתוכם ביציות, וזאת על מנת להגיע למספר גבוה של ביציות בשלות. לצורך כך גורמים לגירוי השחלות – בדרך כלל על ידי תרופות המותאמות לכל אשה באופן אישי – על מנת שהן תייצרנה כמות גבוהה של זקיקים אשר בתוכם תבשלנה ביציות, מעבר לכמות השגרתית.
תרופות אלה תגברנה את ייצור הזקיקים ובתוכם הביציות מעבר לתהליך ביוץ רגיל שאז תשתחרר בדרך כלל רק ביצית אחת, בכך שונה תהליך הפריה חוץ גופית מתהליך התעברות רגילה.
תרופות אלה כוללות: תרופות על בסיס הורמון LH ו- FSH, אשר הם מגרים את השחלות לייצר זקיקים בכמות מוגברת. אלו ניתנות בצורת הזרקה עצמית על ידי האישה עצמה.
לקראת המשך תהליך ההפרייה החוץ גופית ניתנת תרופה על בסיס גונדוטרופין כוריוני אנושי (הורמון HCG), אשר תפקידה לעזור בהבשלה של הביציות לקראת השאיבה שעומדת להתבצע.
במהלך תהליך הפריה חוץ גופית, עלול להתרחש מצב בו הביצית תשתחרר בטרם העת, לפני שהגיע זמן הבשלתה המלאה, וכשעדיין לא בוצעה השאיבה. מצב כזה עלול לגרום לאובדן כל התהליך, ואי יכולת להשתמש בביציות לצורך תהליך הפריה חוץ גופית. כדי למנוע מצב זה, ניתנות לאשה תרופות נוספות המעכבות את הביוץ המוקדם, כך מבטיחים שהביציות עדיין לא משתחררות וממתינות לשאיבה במקומן.
שלב שני בהפרייה
בשלב השני, כאשר הביציות מוכנות, שואבים אותן מן הגוף. הפעולה נעשית בהרדמה מלאה, ובשאיבה דרך הנרתיק כך שאין צלקת בעקבותיה. אחרי השאיבה מפגישים בין תאי הזרע של בן הזוג לביציות שנשאבו וממתינים להתפתחות תקינה של העוברים בתנאי מעבדה. לאחר מעקב מוחזרת הביצית המופרת (קרי העובר) אל רחם האישה בתקווה שהוא ייקלט בהצלחה ויתפתח להריון תקין.
תהליך הפריה חוץ גופית הוא ארוך ומורכב, אך טומן בחובו סיכויים טובים להצלחה מרבית!
בהתאם לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי, בני זוג אשר אין להם ילדים בנישואיהם הנוכחיים, או אישה ללא ילדים המבקשת להקים משפחה חד הורית, זכאים למימון טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) באמצעות קופות החולים, וזאת עד שני ילדים.
טיפולי ה-IVF ניתנים לנשים בגילאי 18-45 (תרומת ביצית ניתנת לנשים בגילאי 18-54).
ד"ר משה רויבורט מתמחה בביצוע הפרייה חוץ גופית בעל ניסיון עשיר. פנו אל מרפאתנו להתייעצות.
* הסרטון מוצג עם קריינות באנגלית